מנהגי אבלות וקבורה בארה"ב

מוצאם של רוב האזרחים האמריקאים הוא נוצרי, ולכן אין זה מפתיע שמנהגי האלבות והקבורה בהם הם בוחרים הם אלה שמשתייכים לזרמי הנצרות למיניהם.

האם האמריקאיים מעדיפים קבורה או שריפת גופה?

בשנים האחרונות גדלה מגמת הוויתור על טקס קבורה רשמי ובמקום זאת רבים בארצות הברית מעדיפים שגופתם תישרף. אם בתחילת שנות האלפיים אחוז האמריקאיים שביקש שגופתו תישרף לאחר המוות עמד על 25% מכלל הנוצרים במדינה האחוז היום (כ-15 שנים אחרי) עומד על קרוב ל-50% והוא צפוי להמשיך ולעלות בשנים הקרובות.

ברגעים שלפני פטירתו של אדם נוצרי, אמריקאי לצורך העניין, כאשר הוא שרוי על ערש דווי, יגיע אליו בדרך כלל כומר (המקבילה הנוצרית לרב) על מנת להעניק לו את האפשרות לווידוי אחרון ולמחול לו על חטאיו. לאחר שאותו אדם הולך לעולמו, ובמידה והוא מחליט להיקבר, תוצב מעל ארון הקבורה שלו מצבת צלב.

ומה לגבי מנהגי אבלות בעולם הנוצרי?

הנוצרים לא מפרסמים מודעת אבל בעיתונים או על דלתות הבתים, אך הם מכבדים את המת בדרך משלהם על ידי הליכה לכנסייה נוצרית לטקס פרידה מהמת ולאחר מכן כינוס בביתו של הנפטר למספר שעות במטרה לחלוק לו כבוד אחרון ולנחם את משפחתו (ממש כמו ניחום אבלים). הדבר לא נמשך שבוע ימים כמו ביהדות, אלא יום אחד בלבד.